הבוקר פירסם טל גלילי - אדם מוערך, בלוגר ותיק, אזרח פעיל - פוסט על בלוג המים/חברתי/ירוק זה. קודם כל תודה לטל וגם תודה לאלעד זלומונס שדבריו פורסמו בחלק מהבלוג.
ברצוני להתייחס לחלק מהדברים:
של מי הבלוג הזה?
כפי שכתבתי בפוסט הראשון וגם באודות, אין לי כוונה או יומרה להיות מומחה למים (למרות שאני לומד הרבה) וגם אין לי הידע להביא את כל הפתרונות ואת כל זויות ההסתכלות על בעיית משק המים המורכבת של מדינת ישראל. המטרה של אתר זה היא להיות אתר מרכזי שירכז הפניות וקישורים וכן מאמרים מקוריים על הנושא וייתן זויות ראיה מגוונות אשר אינן זוית הראה הממשלתית. ולא משום שאני מחתרתי אלא משום שבנושא כזה אני חושב ששטיפת המוח (המכונה "הסברה") לאזרחים מרוכזת בנושא אחד והוא החיסכון שאנו יכולים ליצור, ולא נותנים הסברה מלאה על איך נוצרה הבעיה ואיך ניתן לפתור אותה באמת. במילים אחרות הייתי רוצה שמישהו יכתוב בגוגל או בוואלה "משבר המים" הוא יגיע לאתר הזה אשר ירכז עבורו מידע רב ככל האפשר ויעזור לו לגבש דעה על המצב.
ולכן אני שוב קורא לכל מי שיש לו דעה רצינית בתחום - אזרחית, מקצועית, פוליטית ועוד - ליצור עימי קשר ואשמח לאפשר גם לאחרים לפרסם באתר זה.
יוזמה אזרחית
אני מסכים עם טל ועם אלעד, המטרה של האתר היא יצירת במה אזרחית שתאפשר לאזרחים שרוצים ואכפת להם לדעת יותר וגם להביע יותר בנושא שמשפיע על חיי כולנו.
מדיניות או ניהול
מבחינתי שאלה זו היא ניואנס, ברגע שיש פתרונות אפשריים ברמת המאקרו והמדינה יכולה לפעול בעצמה ועל ידי הטבות לייזמים, חברות ולאזרחים על מנת להשתמש בפתרונות אלו - אך משיקולים שונים אינם עושים זאת - זה ניהול ומדיניות יחד גם יחד. העובדות הן שבשנת 2001 תוכננו מספר פרויקטים להתפלת מים ואחרי חורף גשום במיוחד חלקם הגדול בוטל כי חשבו שהבעיה נפתרה בעזרת שמיים. ואז באו עוד חמישה חורפים שחונים והגענו למצב הקשה היום. והמחיר שמדינת ישראל תשלם היום גדול יותר משום שהדברים נעשים בלחץ רב יותר. אני אשנה את כותרת הבלוג בהתאם.
חקלאות כן או לא?
הנושא הזה מאוד מורכב, ופנים רבות לו. דעתי האישית היא שמדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לייצא מים שפירים לאירופה ולעולם כולו. צריכה להיות חקלאות של מזון שתספק את מרבית הצרכים של אזרחי המדינה. בנוסף לדעתי החקלאות ייצוא צריכה ללכת לתחומים שמשתמשים במים שפירים ומליחים ופחות במים שפירים, אין זה הגיוני בעיני שהמדינה תסבסד את מחיר המים לקלאים אשר מוכרים את רוב תוצרתם מחוץ לישראל, יתכן שראוי לסבסד את המים ואפילו ליצור הטבות נוספות לחקלאים (מזון) שמוכרים את תוצרתם בישראל.
התפלה ואנרגיה
כמובן שגם נושא זה מורכב מאוד - דעתי הפרטית היא כזו - היכן שיש מחסור במים צריך לייצר מים, כפי שמייצרים חשמל לצריכת טלוויזיה, לייצור מזון, להאיר את הרחובות ועוד צריך לייצר חשמל לייצור מים.
השתתפות במאמץ?
ובכן, הבעיה של התשדירים ושל ההסברה בכלל היא שהיא מרוכזת בנושא יחיד, וזה פופולסטי בעיני. להגיד לנו האזרחים לייבש את הגינות ולהתקלח בזוגות זה ממש חלק קטן מהפתרון. דעתי על השתתפות במאמץ ועל חיסכון היא שחינוך לחיסכון הוא חינוך נכון, לא צריך לבזבז משאבים בכלל לא מים ולא כל דבר אחר , לא משאבים של המדינה ולא משאבים של המשפחה ולא משאבים של העולם כולו. אפשר וכדאי לסגור את המים כשמצחצים שיניים וראוי להשקות גינה בצורה מדודה ובזמנים הנכונים. יחד עם זאת חיסכון זה לא יפתור לנו את בעיית המים בישראל - ויש כה הרבה פתרונות אחרים שיחד יכולים בהחלט לפתור את הבעיה ולתמיד.
ושוב תודה.
תגיות: אלעד זלומונס, דיון ציבורי, טל גלילי, פתרונות
